מקור השקדים כנראה באסיה המערבית, והוא תורבת לפני אלפי שנים. השקד נזכר ארבע פעמים במקרא בהקשרים שונים. בשלושה מהם מוזכר עץ השקד בהקשר לשקידתו וחריצותו, בגלל פריחתו המוקדמת והמהירה.
הפרי הוא בית גלעין, החלק הנאכל העיקרי הוא הזרע, אך לעתים אוכלים את הפרי הצעיר בשלמותו,
כאשר יש לו עדיין ציפה ירוקה וחמצמצה, והקליפה שמתחתיה עוד לא התקשחה.
שקדים עשירים בשומן בלתי רווי, אשר חשוב לבריאות הלב וצריך להיות השומן העיקרי בתזונה שלנו.
שקדים עשירים גם בסידן: בעשרים יחידות יש סידן כמו בשליש כוס חלב. בנוסף, הם מכילים ויטמין E, ברזל, אבץ, סיבים תזונתיים ופיטוסטרולים - חומרים צמחיים דמויי כולסטרול אשר מסייעים בהורדת רמות הכולסטרול בדם.
צריכת שקדים כחלק מתפריט מאוזן יכולה לסייע בהגנה מפני מחלות לב וכלי דם והם נחשבים ברפואה העממית כמקלים על צרבת.
השקדים משמשים כתוספת למאכלים רבים, מבשרים ועד אורז, סלטים ועוגות. מהשקדים המולבנים מכינים מרציפן או משקה שקדי - רוזטה.
