אֵזוֹב תַּרְבּוּתִי – או בשמו הלועזי מיורן. עלי האזוב משמשים לתיבול ונפוצים מאוד במטבח הים-תיכוני בכלל והאיטלקי בפרט.
בעלי המיורן משתמשים לתיבול נקניקים מאז תקופת הרומאים. אפרודיטה, אלת האהבה והיופי, תיארה את האזוב כסמל האושר. ביוון העתיקה נהוג היה לשזור מקלעת מענפי האזוב ולהניח סביב צווארם של בני זוג בעת נישואיהם.
בעלים (טריים או מיובשים) משתמשים לתיבול מאכלי בשר ודגים, לסלטים, למרקים, לרטבים, למאכלי ביצים ותפוחי אדמה, לגבינות ולמילוי תרנגול הודו. הוא משמש גם כתבלין לפיצה וניתן להוסיפו לבצק הלחם ולשמן, לקבלת ארומה עדינה.
לאזוב תכונות אנטיספטיות לכן הוא יעיל מאוד במניעת הצטננות, נגד זיהומים בפה ובגרון ונגד שיעול. התה מרגיע עצבנות, מפחית מתח נפשי, מקל כאבי שיניים וכאבי ראש, מפחית כאבי מחזור, מסדיר הפרעות קלות בעיכול, מפיג גזים ומחזק את פעילות הקיבה והכבד ואף יעיל נגד מחלת ים.
