לחומוס כארבעים מינים, תפוצתם מאפגניסטן ועד סודאן.
צורות ההגשה הפופולרית ביותר במזרח התיכון היא כממרח חומוס, המורכב מגרגרי חומוס טחונים ותבלינים שונים.
מאכל נפוץ נוסף הוא הפלאפל. בעדות אשכנז מקובל המנהג לאכול ארבעס, גרגרי חומוס מבושלים ומתובלים במלח ופלפל שחור, בסעודת השלום זכר לכבוד תינוק שנולד.
גרגרי החומוס נאכלים גם בסלטים, מבושלים בתבשילים, או נטחנים כקמח. הצמח גם יכול להיאכל כירק חי.
בהודו, פקיסטן ובנגלדש מכינים קמח מהגרגירים, ומקובל לאכול אותם מבושלים עם קארי. בטורקיה קולים אותם עם תבלינים ואוכלים אותם כחטיף. דבאייל הוא חטיף חומוס צפון-אפריקני מטוגן מלוח וחריף המבוסס על חומוס ותבלינים.
גוֹנדי הינו מאכל יהודי-פרסי של כופתאות עגולות ואווריריות מבשר עוף טחון וקמח חומוס.
הגונדי מוגש עם המרק שבו הוא התבשל, בדרך כלל על גבי מצע של אורז לבן. צבעו של הגונדי הוא צהוב, בשל השימוש בתבלין הנפוץ בפרס כורכום או זעפרן.
